לפי דעתנו, אם מנהלים שיח מכבד בעזרת תיווך של סגל ההוראה, ניתן להעלות את המודעות ובכך ליצור בקרב התלמידים חשיבה רפלקטיבית על המציאות בה הם חיים
מועלם שובל ורודים
3.03.201917:25
אין ספק שניתן לראות את שאלה זו משני היבטים: הן מההיבט של האובייקטיביות והסובייקטיביות כמו שאנו כתבנו, או מהיבט הפער בין תודעה לחלוקה מספרית כפי שכתבתן. שתי נקודות המבט מעניינות ומסקרנות וניתן לפתח עליהן דיון רחב.
הודיה הררי - כחולים
3.03.201917:16
אהבתי מאוד את הרעיון של קיום ימי שיח כדי להעלות את המודעות, השאלה אם זה לא יתסיס את הנושא ויגרום לריבים והגברה של הקבוצות
נטע ביצור - כחולים
3.03.201917:15
החשיבה על פער מבוסס על אובייקטיביות וסובייקטיביות מסקרן מאוד. מעבר לכך, הפער מבוסס על פער בין תודעה שהאוכלוסיות חוות לעומת החלוקה המספרית בפועל.
הודיה הררי - כחולים
3.03.201917:14
מסכימה מאוד עם תשובתכן, כיצד הם מבינים את הקשר בין מעמד אתני לבין מסלול לימודים מבטא את תגובתם למסלול הלימודים בהם מוצבים.
נטע ביצור - כחולים
3.03.201917:13
תשובה מעולה! כך גם אנחנו חשבנו
מועלם שובל ורודים
3.03.201917:09
תשובה לשאלה 4:
המדיניות החינוכית אשר אנו מציאות ברמת משרד החינוך בכדי לשנות את המציאות הכמותנית העולה מן המאמר היא חלוקת הקצאות בכל מסלול לימודים לתלמידים ממעמדות שונים בכדי ליצור כיתות מגוונות והטרוגניות.
המדיניות החינוכית אשר אנו מציאות ברמת בית הספר בכדי לשנות את המציאות האיכותנית הינה קיום ימי שיח בכדי להעלות את מודעות התלמידים לנושא האתני-מעמדי וכיצד הוא פוגש אותם בחייהם האישיים.
מועלם שובל ורודים
3.03.201917:04
תשובה לשאלה 3:
הפער בין התשובות הינו: במחקר הכמותני נמצא כי אכן יש קשר בין המוצא האתני למסלול הלימודים של התלמיד ואילו במחקר האיכותני נמצא כי מתשובות התלמידים ישנו חוסר מודעות לקשר זה. כמו כן, התלמידים חושבים שבחירת מסלול הלימודים והקשר החברתי בין התלמידים הוא כתוצאה מבחירה חופשית של סגנון חיים, ואין קשר כלל לזהותו של התלמיד. ניתן להסביר את הסתירה בין הממצאים הכמותניים והאיכותניים באמצעות אובייקטיביות וסובייקטיביות. במחקר הכמותני, התקבלו תוצאות בעזרת מחקרים סטטיסטיים ואילו במחקר האיכותני התקבלו ממצאים סובייקטיבים של התלמידים דרך ביצוע תצפיות וראיונות אישיים.
דורון עזרן - וורודים
3.03.201916:46
סעיף א' שאלה 2 –
שאלת המחקר האיכותנית הינה כיצד מבינים התלמידים את היחסים בין מעמד אתני לבין מסלול הלימודים בו הם נמצאים. מחקר זה התבצע בעזרת שאלונים אשר חולקו לתלמידים, ראיונות אישיים עם תלמידים ומורים ומספר תצפיות.
התשובה אשר התקבלה הינה התכחשות של התלמידים ושל סגל ההוראה לקטגוריות האתניות נוכח המבנה הריבודי הגלוי לעין. התכחשות זו נובעת מתוך תפיסה של התלמידים שהשתייכות הינה תוצאה של בחירה בסגנון חיים ולא כתולדה של זהות קבועה או מציאות מובנית.
1. א) שאלת המחקר הכמותנית במאמר הינה: האם קיים קשר בין מאפייני אתנו-מעמדיים של תלמידים לבין הצבתם במסלולי לימוד שונים?
ב) שאלת מחקר זו נבדקה באמצעות כלי מחקר שונים ביניהם: מחקרים סטטיסטיים, שאלונים וסקרים אשר חולקו לתלמידים בבתי הספר וזאת, על מנת לבחור את הנושא ברמה האמפירית.
ג) מחקר זה מצא כי יש קשר בין המאפיינים האתנו-מעמדיים של התלמידים לבין חלוקה במסלולי הלימוד. דבר זה מעיד על פער בין המעמד האתני לבין מסלול הלימוד.
תגובות אחרונות
לפי דעתנו, אם מנהלים שיח מכבד בעזרת תיווך של סגל ההוראה, ניתן להעלות את המודעות ובכך ליצור בקרב התלמידים חשיבה רפלקטיבית על המציאות בה הם חיים
אין ספק שניתן לראות את שאלה זו משני היבטים: הן מההיבט של האובייקטיביות והסובייקטיביות כמו שאנו כתבנו, או מהיבט הפער בין תודעה לחלוקה מספרית כפי שכתבתן. שתי נקודות המבט מעניינות ומסקרנות וניתן לפתח עליהן דיון רחב.
אהבתי מאוד את הרעיון של קיום ימי שיח כדי להעלות את המודעות, השאלה אם זה לא יתסיס את הנושא ויגרום לריבים והגברה של הקבוצות
החשיבה על פער מבוסס על אובייקטיביות וסובייקטיביות מסקרן מאוד. מעבר לכך, הפער מבוסס על פער בין תודעה שהאוכלוסיות חוות לעומת החלוקה המספרית בפועל.
מסכימה מאוד עם תשובתכן, כיצד הם מבינים את הקשר בין מעמד אתני לבין מסלול לימודים מבטא את תגובתם למסלול הלימודים בהם מוצבים.
תשובה מעולה! כך גם אנחנו חשבנו
תשובה לשאלה 4:
המדיניות החינוכית אשר אנו מציאות ברמת משרד החינוך בכדי לשנות את המציאות הכמותנית העולה מן המאמר היא חלוקת הקצאות בכל מסלול לימודים לתלמידים ממעמדות שונים בכדי ליצור כיתות מגוונות והטרוגניות.
המדיניות החינוכית אשר אנו מציאות ברמת בית הספר בכדי לשנות את המציאות האיכותנית הינה קיום ימי שיח בכדי להעלות את מודעות התלמידים לנושא האתני-מעמדי וכיצד הוא פוגש אותם בחייהם האישיים.
תשובה לשאלה 3:
הפער בין התשובות הינו: במחקר הכמותני נמצא כי אכן יש קשר בין המוצא האתני למסלול הלימודים של התלמיד ואילו במחקר האיכותני נמצא כי מתשובות התלמידים ישנו חוסר מודעות לקשר זה. כמו כן, התלמידים חושבים שבחירת מסלול הלימודים והקשר החברתי בין התלמידים הוא כתוצאה מבחירה חופשית של סגנון חיים, ואין קשר כלל לזהותו של התלמיד. ניתן להסביר את הסתירה בין הממצאים הכמותניים והאיכותניים באמצעות אובייקטיביות וסובייקטיביות. במחקר הכמותני, התקבלו תוצאות בעזרת מחקרים סטטיסטיים ואילו במחקר האיכותני התקבלו ממצאים סובייקטיבים של התלמידים דרך ביצוע תצפיות וראיונות אישיים.
שאלת המחקר האיכותנית הינה כיצד מבינים התלמידים את היחסים בין מעמד אתני לבין מסלול הלימודים בו הם נמצאים. מחקר זה התבצע בעזרת שאלונים אשר חולקו לתלמידים, ראיונות אישיים עם תלמידים ומורים ומספר תצפיות.
התשובה אשר התקבלה הינה התכחשות של התלמידים ושל סגל ההוראה לקטגוריות האתניות נוכח המבנה הריבודי הגלוי לעין. התכחשות זו נובעת מתוך תפיסה של התלמידים שהשתייכות הינה תוצאה של בחירה בסגנון חיים ולא כתולדה של זהות קבועה או מציאות מובנית.
1. א) שאלת המחקר הכמותנית במאמר הינה: האם קיים קשר בין מאפייני אתנו-מעמדיים של תלמידים לבין הצבתם במסלולי לימוד שונים?
ב) שאלת מחקר זו נבדקה באמצעות כלי מחקר שונים ביניהם: מחקרים סטטיסטיים, שאלונים וסקרים אשר חולקו לתלמידים בבתי הספר וזאת, על מנת לבחור את הנושא ברמה האמפירית.
ג) מחקר זה מצא כי יש קשר בין המאפיינים האתנו-מעמדיים של התלמידים לבין חלוקה במסלולי הלימוד. דבר זה מעיד על פער בין המעמד האתני לבין מסלול הלימוד.
מקורות קשורים
כיצד עורכים פוסט כתוב?
פנים אמיתיות
אמנון לוי בערוץ 10
חלוקה לקבוצות
משתתפים
לי פביאן - וורודים
נטע ביצור - כחולים
דורון עזרן - וורודים
הודיה הררי - כחולים
מועלם שובל ורודים