בשאלה 2 אכן אתניות נמצאת במתאם גבוה למידת היוקרה של מסלולי הלימוד, אך היא מוכחשת. זה יתרונו של המחקר האיכותני – הוא מראה עמדות גם כשאינן תואמות עובדות.

בשאלה 4 נסו לחשוב על מודל לשיפור העמדות האיכותניות – כלומר כיצד ניתן להסביר למורים ולתלמידים את השפעתה של העדתיות, למרות שהם מסרבים להכיר בה.

 

 

שאלה מס' 2: אני מסכימה עם תשובתך כי שאלת המחקר האיכותנית היא מהם דעותיהם ורגשותיהם של התלמידים. שאלת המחקר בודקת מהי תגובתם של המורים והתלמידים ביחס למסלול הלימוד שהוצבו בבית הספר.   שאלה מס' 4: אני חולקת על הצעתך הכמותית שהצעת משום שמבחן אינטליגנטציה עדיין יוצר הסללה למסלול לימודים מסוים. התלמידים שנמצאים בכיתות המוחלשות נמצאים שם עקב ציונים נמוכים , לכן מבחן נוסף לא ישנה את המצב.

  1. כמותי- מה הקשר בין האינטליגנציה של התלמיד, השקעתו בלימודים, מצבה הכלכלי של משפחתו והמוצא האתני לבין הצבתו במסלול לימודים מסוים? בדיקה- בדקו באמצעות שאלונים שנשאלו ב3 בתי ספר שונים תשובה- אתניות נמצאת במתאם גבוה למידת היוקרה של מסלולי הלימוד.   איכותני- מה דעותיהם ורגשותיהם של התלמידים ביחס לתהליך ההצבה במסלולי הלימוד? בדיקה- נבדקו ע"י ראיונות פרטניים. תשובה-אתניות נמצאת במתאם גבוה למידת היוקרה של מסלולי הלימוד. 3. ניתן להסביר את הפער בין התשובות בכך שהתלמידים והמורים מסרבים להכיר במוצא עדתי כחלק מתהליך המיון, ומשייכים זאת לציונים והתנהגות טובה, אך בפועל ישנו קשר בין המוצא לשיוך המסלולי, במסלול היוקרתי יהיו התלמידים בעלי מוצא "אשכנזי" ובמסלול הנמוך יהיו אלו ממוצא מזרחי. 4. כמותי- יצירת מבחן ייחודי אשר ייבחן התאמה למקצוע, דרך מבחן אינטליגנציה שאינו קשור למסלול הלימוד. איכותני- נאבדנו.