התגבשות חברתית ומשפחתית- 1. "אני חושב שבתכלס זה כאילו שעכשיו בסבב הזה שהיה באנו להיות כל החברים לראות את כל השיגורים וגם אה.. ב.. סבבים האחרונים היינו ביחד אצל חבר בקיבוץ שכאילו גם אה.. אירח אותנו והיינו כולם ביחד ולא היה אף אחד לבד כאילו זה באמת מחבר. , שהשיר ערש שאני וילדים אחרים התרגלנו אליו הוא בומים מדי לילה, אבל בתמונה הגדולה אנחנו לא רואים את כל המצב שהמדינה ואנחנו כאילו האזרחים לא. לא חושב שאני לא מתנהג שונה אם יש הסלמות, אך אני פחות מרוכז כשאני לומד." ציטוט זה קשור לתמה מכוון שהוא מראה שליוגב יש תחושות מעורבים לגבי המצב הרגשי שבו הוא נמצא, מצב אחד הוא אומר שרעשים חזקים לא מפריעים לו אך מצד שני הוא מציין שיש הסלמות הוא פחות מרוכז שהוא לומד. לפי דעתי ציטוט זה מדגים את העובדה שגם אם "מתרגלים" לבומים מסביב עדיין קשה לשמור על ריכוז ולהיות "מאוזן" באותן תקופות.   2. "אהה יש ת'סימנים של הכל רעש מזכיר לך  של התרעה צבע אדום, או בום אז כאילו הלב עולה למאתיים" ציטוט זה מתאר כיצד הרעש מזכיר לו צבע אדום וכיצד תחושת לחץ משפיעה עליו גופנית. 3. "אמרו גם שתמיד יש איזו גרירה של כיסא אני קופצת בלי בכלל לשים לב ואני לא חושבת שאני מרגישה מתוחה כאילו" לפי דבריה של ליאת ניתן להבין שהיא מרגישה לחוצה כתוצאה מהמצב הביטחוני בדרום.

2 תמות: – התגבשות חברתית ומשפחתית – תחושת לחץ וחרדה שתי התמות הנ"ל הן מרכזיות כי שתיהן עלו בשלושת הראיונות שביצענו עם תלמידים הגרים ולומדים בעוטף עזה, הם מדברים על כיצד הם מתקרבים יותר ומתגבשים יותר עם החברים והמשפחה שלהם בתקופות הסלמה, וכיצד תקופות אלה מכניסים אותם ללחץ וחרדה גם אם הם אינם יודעים לקרוא לזה בשם זה. שתי התמות מתקשרות לשאלת המחקר כי שתיהן קשורות למצבן הרגשי של התלמידי הן במצב הרגשי-חברתי-משפחתי , והן כיצד הלחץ והחרדה משפיעים עליהם.

כיצד תלמידים בעוטף מתארים עם המצב הרגשי בו הם נמצאים?

     שדה המחקר- בית ספר בעוטף עזה. 

 שיטת מחקר- ראיון. בחרנו בשיטת מחקר זו לאחר קריאת המאמר" מגן עדן למציאות דרך משבר". מחקר זה מתאר את ראיונותיהן של מורות צעירות. הראיונות המתוארים הם ראיונות עומק, בהן שאלו מספר שאלות פתוחות. 

על סמך המאמר זוהי שיטת המחקר המאפשרת לנשאל להוסיף פרשנות לנושא ובכך לסייע לנו, כחוקרות, להבין את התמונה הכוללת של המרואיין בנושא. ראיון מאפשר לנו להתמקד במספר שאלות העונות על שאלה מרכזית אחת. באמצעות הראיון ניתן לכל מרואיין ההזדמנות להציג את השקפת עולמו באותו הנושא. 

אכן תיאוריה מעוגנת בששדה היא מטרתו הסופית של המחקר האיכותני, אך קודם לכן יש לבחור שיטת מחקר: ראיון או תצפית.

ראיון מתאים לשאלת דיווח, כמו: כיצד מורים לחינוך מיוחד מתארים את התקשורת הבלתי מילולית באינטראקציה שבינם לבין תלמידיהם?

תצפית מתאימה לשאלת התרשמות, כמו: כיצד מורים לחינוך מיוחד מתמודדים עם התקשורת הבלתי מילולית באינטראקציה שבינם לבין תלמידיהם?

בנוסף, עליכן לעגן את שיטת המחקר באחד המחקרים שלמדנו: כזה המתאר ראיון או תצפית.