תמה 1- “בהתחלה לא הבנתי מה ההתעקשות בדבר. הרי הם נמצאים בכיתה של חינוך מיוחד אז מה פתאום לשלב, וגם לא הייתי רגילה לזה אז בכלל לא הייתי מחוברת”, “..שמעי זה לא שחור ולבן. יש רגעים שאני אומרת וואלה זה ילדים שאפשר להציל והשילוב עם חבר’ה אחרים מעיף אותם גבוה. מצד שני יש ימים שהשיעור מתחיל ואני מצטערת שהכנסתי אותם”, “אולי אני גם לא הבנאדם לשאול כי רק עכשיו התחלנו לקבל בעיניי כלים אמיתיים. הכניסו יותר סדנאות להתמודדות עם הפרעות קשב ולמידה נגיד. פעם יכולת רק לחלום על זה. אני אמנם לא מבוגרת אבל מרגישה שעשיתי קילומטראז’ בהוראה של רץ מרתון”, “לא התעמקתי בזה יותר מידי עד שלא נפגשתי עם המציאות. כשלמדתי במכללה לא דיברו איתנו על תלמידים משולבים וזה גם לא היה כל כך נפוץ אז. לא נתנו לנו להתמודד עם תלמידים כאלה או בכלל דרכים ללמד ולשלב אותם בכיתה”. ציטוטים אלו קשורים לתמה מכיוון שהם מראים לנו אילו כלים מקבלות המורות, אם בכלל, להצלחת השילוב של תלמידים משתלבים מהחינוך המיוחד. בעזרת ציטוטים אלו אנו יכולות להבין מהי מידת המוכנות של מורות החינוך הרגיל ודרך כך להבין ביחד איתן את עמדתן בנוגע לשילוב. תמה 2- “..כבר קרה לי שהיו הורים שהתנגדו לשילוב, הם טענו שהתלמידים מהחינוך המיוחד יעכבו את התלמידים מהחינוך הרגיל וזה לא הגיוני שהילד שלהם יפגע בגלל תלמידים מתקשים”, “אבל יש הורים ששומעים לפעמים מהילדים שלהם על המשולבים וממש לא אוהבים את זה. קיבלתי פעם אחת טלפון מאמא שאמרה שזה מדרדר את הרמה של כולם וומש הייתה מוכנה להרים את הבית ספר על זה”, “רוב ההורים מבינים ובסדר עם זה, החלק האחר מתנגד בטענה שלא רוצה שילדיו יפגעו, לא ילמדו כמו שצריך, יצטרכו להתמודד עם בעיות אלימות וכו’. אני גם מבינה אותם. אני בתור אמא כנראה הייתי הרבה יותר חוששת אם היו אומרים לי שילד מהחינוך המיוחד משתלב בכיתת ילדיי.. אבל בסדר, זה למטרה טובה”. ציטוטים אלו מראים את עמדותיהן של הורים של תלמידים מהחינוך הרגיל כלפי השילוב, ודרך התמודדתן של המורות יכול לרמוז לנו האם עמדות אלו השפיעו ושינו את עמדתן בנוגע לשילוב.