המחקר האיכותני בא במטרה לענות על פערים אלו. אם נתייחס לפער העדתי בחינוך בארץ ישראל, דעות מורים לרוב לא יעלו בקנה אחד עם הממצאים והנתונים שיעלו מתוך המחקר הכמותי. המחקר האיכותני מאפשר לאמוד עמדותיהם של המורים ביחס למקום בו הם מלמדים, האם מלמדים במרכז הארץ או בפריפריה. האם מלמדים באזור בו פריפריה חברתית או שמא גאוגרפית בלבד. האם מלמדים אותם המורים תלמידים בני עדות המזרח, או בני העדה האתיופית, כעדה אשר מופלית חברתית בצורה ניכרת מאז עלייתם המסיבית ארצה משנות ה-90. נתונים אלה לרוב לא נבדקים לעומק במחקר הכמותי, כמו גם הסתייגויות של מורים מעמדותיהם, השפעות חוץ שיש על המורים, הרקע הסוציו-אקונומי או העדתי של המורים עצמם וכיוצא באלה. ראיונות, סקירות ספרותיות, מעקב אחר פרסומות או אמצעי תקשורת שונים, מפגש עם תלמידים, מורים ואנשי חינוך שונים ממקומות שונים בארץ יכולים לענות על פערים אלה.

1. "האם יש קשר בין מאפיינים אתנו מעמדיים לבין בחירת מסלול לימוד?" , בדק על שאלונים. התשובה היא: שלילה של הקשר בין המוצא האתני לבחירת מסלול הלימוד. 2. "כיצד תלמידים מבינים את היחסים בין רקע אתנו- מעמדי לבין הסללה בית ספרית?".. על ידי שאלונים וראיונות. התשובה היא- התלמידים לא מראים קשר בין המוצא למסלולי הלימוד. 3. נראה כי אין פער משמעותי בין הממצאים. הסתירה הניראת בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים הם כנראה בגלל שבעזרת שאלונים וראיונות אישיים ניתן לקבל דעות אישיות של התלמידים. 4. המדיניות החינוכית אותן אנחנו מציעות: הפליה מתקנת לתלמידים ממצב סוציואקונומי נמוך- עזרה בשיעורים, ליווי והכוונה, העלאת המודעות לחשיבות הלימודים.