בקבוצתינו עלינו על אותם השערות וראינו כי יש הבדל בין איך שאנשים תופסים את עצמם לבין המציאות. בין המחקרים יש הבדלים אך אינם משמעותיים והם נגרמים בגלל התפיסה של אנשים את המציאות. לגבי שאלה 4, אני חושבת שיש להעלות את המודעות לפער והשוני בין הקבוצות ומכאן לצאת באמת עם תקציבים נוספים ורעיונות לשיפור.

היי מאי, אני לגמרי מסכימה עם הדברים שכתבת. זה נכון שהתקציבים הם הכרחיים בכדי לשנות מציאות. כתבת שצריך להעלות את המודעות בקרב האוכלוסייה- לעתים נדמה כי אוכלוסייה מסוימת אינה מתאמצת להתפתח ולגדול. מתוך הפחד שבהשתנות או מתוך מרחב נוחות שאין ברצונם לשנותו. אני מאמינה שמעבר לזה ההתפתחות, השינוי וההתחדשות דורשות אמונה עצמית ובקרב האוכולוסייה המוחלשת אמונה זו לעתים לוקה בחסר.

מתחברת לנאמר. ריבוי תקציבים הוא הכרחי כדי לשנות את פני המציאות אך הוא לא מספיק. כדי שהתקציבים יגדלו קודם כל צריך להעלות את המודעות בקרב האוכלוסיה ושתהיה הבנה כוללת שהפערים לא מצטמצמים אלא רק מתעצמים.

היי נועה, נראה כי הגעתן למסקנה דומה לקבוצה שלנו. מסכימה בהחלט

גם אנחנו הצענו תגבור תקציבי וחשיפה לכל מסלולי הלימוד, ובנוסף הצענו גם חשיפה לסיפורים "מהשטח" -סיפורי הצלחה בקרב אותה אוכלוסייה.

גם בקבוצתי עלו אותם הממצאים, וניכר ההבדל הגדול בין המחקר הכמותני לאיכותני; לא הכל תלוי נתונים, ישנה חשיבות רבה בנרטיב העולה מסיפורו של האדם ומתפיסתו העצמית.

לעניות דעתי בנות הקבוצה הירוקה קרובות בתשובתן לשלנו. גם אנחנו זיהינו כי ישנו פער בתפיסת התלמידים את עצמם לעומת הנתונים בשטח.

אני מסכימה עם תשובתן של בנות הקבוצה הירוקה. גם בקבוצתנו עלו אותן השערות.

שאלה 4 המדיניות החינוכית שאנו מציעות הוא ריבוי תקציבים בפאן הכמותי והגברת המודעות בפאן האיכותני על ידי פתיחת מגמות גבוהות במקומות של אוכלוסיות מוחלשות ובכך הגברת המודעות לתחומים "גבוהים".